שמי תמר מרקלסון (האמת שם המשפחה שלי זה בר אבל אף אחד לא יודע זאת, כולם מכירים אותי בתור מרקלסון).
אני בת 31, גרה בתל אביב ומתאמנת בקרוספיט 3 שנים בערך. הגעתי מרקע של אומנויות לחימה, עשיתי גם קצת טריאתלונים, רכיבה על סוסים וכו׳, אבל הכי הרבה התעסקתי באומנויות לחימה. התחלתי בקראטה (חגורה שחורה דאן 2) וכשהג׳יו ג׳יטסו הברזילאי הגיע לארץ התאהבתי בספורט. התחרתי המון בארץ ובחו״ל בג׳ו ג׳יטסו, כולל אליפויות ארה״ב (מקום שני/שלישי) אליפויות עולם (מקום שני/שלישי) וכן תחרויות רבות בארץ (כולל אלופת הארץ מס׳ פעמים). גם התנסיתי בשני קרבות MMA בארה״ב.

tamar

כאשר התחלתי את לימודי התואר שלי נהפכתי לבטטה. כשראיתי תמונות מטיול שלי בחו״ל- ממש הזדעזעתי מעצמי וחיפשתי משהו לעשות.
למדתי בזמנו בהרצליה ויום אחד חלפתי על פני מקום ובו ראיתי מלא בחורות עושות עליות מתח. ה
תלהבתי לגמרי והצטרפתי לקרוספיט הרצליה. התאהבתי מיד, באנשים, במאמנים, במקום, באוירה ואפילו בריח המסריח של עבודה קשה. אני עם אופי מאוד תחרותי וכל דבר שאני עושה אני תמיד מרגישה צורך להוכיח לעצמי את היכולות שלי ולהתחרות.

השנה זוהי תהיה השנה השלישית שלי כמתחרה בRFA

עם כל הרקע הספורטיבי ותחרותי שיש לי- מעולם לא הייתי בכושר, וחזקה כמו שאני עכשיו. מזה כשנתיים שאני מאמנת ומתאמנת בקרוספיט TLV בהדרכת ירון נוף. בשנה שעברה הגעתי לתחרות ה RFA אחרי לילה בבית חולים. לא סיפרתי לאף אחד כי לא רציתי שימנעו ממני מלהתחרות. היה לי חשוב לקחת חלק בתחרות הכי גדולה בארץ. היו לי רגעים פחות טובים שהרגשתי שרק הדגישו לי את החולשות שלי (ring dips) והיו רגעים יותר טובים (לרוץ עם חבית!). מה שהכי חשוב אבל זו האווירה המדהימה שתמיד יש בין המתחרים וכולם מפרגנים ומעודדים תמיד אחד את השני. אנחנו קהילה לא ענקית אבל גודלת ותמיד כיף להיות עם המתחרים הוותיקים וגם לראות פנים חדשות.

tamar2

התרגיל האהוב עליי בקרוספיט זה הover head squat וbox jumps.
השנוא עליי זה טראסטרים ווול בולס.
שנה שעברה זכיתי לעלות לריג׳ונאלס גם בתור יחיד וגם בתור קבוצה וכמו שחלמתי זמן רב – נסענו להתחרות בריג׳ונאלס בתור קבוצה. השנה התחרות הרבה יותר קשה, יהיו יותר מתחרים ופחות מקומות, ואני שואפת שוב להגיע לריג׳ונאלס. ניתן את ה100% ונחיה ונראה. בכל מקרה אני מנסה תמיד להשאר רגועה ולזכור ת-מ-י-ד לנשום.
אחד המשפטים שתמיד מנחים אותי באימונים והכל זה Slow and steady wins the race.
אה, ושוב, ולזכור ת-מ-י-ד לנשום